ריח ביוב בשירותים מורגש בשנייה שנכנסים הביתה. פותחים חלון והוא נעלם לכמה שעות ואז חוזר בדיוק באותה עוצמה. החדשות הטובות הן שבחדר שירותים יש רשימה קצרה של מקומות שמהם גז ביוב יכול לעלות: אטם האסלה והחיבור שלה אל קו הביוב, אסלה רופפת או סדוקה בבסיס, מחסום הרצפה בחדר וצינור אוורור חסום. את חלק מהבדיקות תוכלו לעשות לבד בתוך רבע שעה. את השאר צריך לבדוק עם ציוד שמראה מאיפה הגז יוצא בפועל.
מאיפה עולה ריח ביוב בשירותים?
מערכת הביוב בדירה נשמרת אטומה בשתי דרכים. הראשונה היא מים שעומדים במחסומים ובאסלה וחוסמים את הגז מלעלות אל החדר. השנייה היא אטמים וחיבורים שסוגרים את הצינורות אל הרצפה ואל הקיר. ריח מופיע כשאחת משתי ההגנות האלה מפסיקה לעבוד. בחדר שירותים יש רק כמה נקודות שבהן זה קורה.
- אטם האסלה והחיבור שלה אל הקו. החשוד הראשון בכל חדר שעבר שיפוץ או החלפת אסלה. פתח של כמה מילימטרים מספיק כדי שהגז יעלה בין הבסיס לרצפה.
- אסלה רופפת או סדוקה בבסיס. אסלה שמתנדנדת פותחת את האטם שמתחתיה בהדרגה וסדק דק בקרמיקה עושה את אותו דבר.
- מחסום הרצפה בחדר השירותים. אם לא מגיעים אליו מים הוא מתייבש והפתח נשאר חשוף אל הקו. זו התקלה הנפוצה בחדרי שירותים שבהם אין מקלחת.
- צינור אוורור חסום. הצינור מאזן את הלחץ במערכת. כשהוא נחסם, הלחץ שואב את המים מהמחסומים או דוחף גז פנימה בזמן הדחה.
הסדר הזה הוא גם סדר הבדיקה. מחסום רצפה יבש הוא התקלה הזולה והמהירה לתיקון, לכן מתחילים ממנו. צינור אוורור חסום נמצא בסוף הרשימה כי כמעט אין דרך לאשר אותו בלי ציוד.
מה אפשר לבדוק לבד בחדר השירותים?
הבדיקות הבאות לא דורשות כלים, רק דלי מים, מטלית וחצי שעה שבה החדר סגור. המטרה שלהן אינה לתקן אלא לצמצם: בסוף ארבעת השלבים תדעו אם הריח עולה מהרצפה, מבסיס האסלה או מהקו עצמו. התרשים מסדר אותן לפי הסדר שכדאי לבצע.

בשלב הראשון שופכים דלי מים לתוך מחסום הרצפה. אם הריח נחלש בשעות שאחרי, המחסום היה יבש וזו הסיבה. בשלב השני מנגבים את הרצפה סביב בסיס האסלה עד שהיא יבשה לגמרי ומנסים להזיז את האסלה בעדינות. בשלב השלישי סוגרים את הדלת ואת החלון לחצי שעה, נכנסים ומנסים לזהות מאיפה הריח חזק יותר: מהרצפה, מבסיס האסלה או מהקיר. בשלב הרביעי שוטפים את האסלה פעמיים ומקשיבים. גרגור מהמחסום או מים שיורדים לאט מצביעים על אוורור חסום ולא על אטם.
איך מזהים אסלה רופפת או אטם שנפתח?
אטם האסלה הוא החשוד הראשון בכל דירה שעברה שיפוץ, החלפת אסלה או ריצוף מחדש. האסלה מתחברת אל קו הביוב דרך צווארון ואטם. אם ההרכבה לא יושבה נכון נשאר פתח קטן שדרכו הגז עולה. הסימנים אופייניים: הריח חזק יותר כשמתכופפים אל הרצפה והוא מתחזק מיד אחרי הדחה. לפעמים מופיעה גם לחות דקה סביב הבסיס שמשאירה כתם כהה אחרי שהיא מתייבשת.
מטהר אוויר, נרות ריחניים וחומר ניקוי בריח חזק מכסים את הריח לכמה שעות ולא נוגעים במקור. אותו דבר לגבי סתימת מחסום הרצפה בסיליקון או בשקית ניילון: הגז ימצא נקודת יציאה אחרת. במקביל אתם מאבדים את הניקוז של החדר.
אם האסלה מתנדנדת, לא כדאי להמשיך להשתמש בה כרגיל לאורך זמן. כל הדחה מזיזה אותה עוד קצת ומרחיבה את הפתח. במקרים מסוימים היא גם סודקת את הקרמיקה בבסיס ואז התיקון כבר כולל אסלה חדשה.
מתי צריך בדיקת עשן ומה היא מראה?
אם עברתם על ארבעת השלבים והריח ממשיך, או שהוא מופיע רק בשעות מסוימות, אין טעם להמשיך לנחש. בדיקת עשן היא הדרך לראות את נקודת היציאה במקום להעריך אותה: מחדירים אל קו הביוב עשן ייעודי לא רעיל ועוקבים אחרי המקום שבו הוא יוצא. העשן יוצא בכל נקודה שאינה אטומה: אטם אסלה שנפתח, חיבור רופף, סדק בצינור או אוורור פגום. ככה מאתרים את המקור המדויק בלי לפרק את האסלה ובלי לפתוח את הרצפה.
בסוף הביקור יש נקודה מסומנת ודוח שמסביר מה המקור ומה התיקון הנדרש. אם מדובר בקו משותף או בתקלה שעוברת בין דירות, הדוח הוא גם המסמך שאפשר להגיש לוועד הבית או לחברת הביטוח.
בדיקת עשן היא אחד הכלים באיתור מקור הריח. לפניה בודקים את מצב המחסומים ואת האוורור של הקו, כי לא פעם התשובה נמצאת שם ואין צורך להמשיך הלאה.
שאלות נפוצות על ריח ביוב בשירותים
ריח ביוב בשירותים כמעט תמיד נגמר בנקודה אחת קטנה: מחסום שהתייבש, אטם שנפתח או אוורור חסום. אם עברתם על הבדיקות הביתיות והריח חוזר, זה הזמן לבדיקה שמראה את המקור במקום להעריך אותו. אנחנו מגיעים, מאתרים בלי להרוס ומשאירים דוח מסודר ואם לא איתרנו לא שילמתם. אפשר לקרוא בהרחבה על איתור ריחות ביוב בבית ומה כולל הביקור.



